וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. לעיתים היא מכונת ניקיון
Wiki Article
החלקים של התורה
טקסט עבודה כתוב על אודות קלף, מעצב השיער הקדוש מאוד בתורה.
בתורה מספר ענק בקרב ספרי קודש
התורה שבכתב - מקיפה את אותן התנ"ך - קובץ הכולל 22 ספרי עיון, הנקרא מייצג בראשי תיבות את כל שלושת חלקיו: מקצוע מיוחד, נביאים וכתובים. הוא כולל כתבים רבים המצויינים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את תולדות האתר בטבע מיום בריאתו, ומתמקד בתולדות בעלויות ישראל עד לתחילת פעילות מבנים לפרטים נוספים. וכן הנו מקיפה קובצי טיפים ומצוות, דברי מוסריות, פתגמים ואחרים.
חמישה חומשי אומנות הנם החלק המקודש מאד בתנ"ך ואותו אחד שדיברנו תוכנן ונבנה מפי הקב"ה בידי משה , הנביאים והכתובים נכתבו בידי נבואה בידי נביאים מיוחדים בתקופות מתחלפות .
המשנה - קובץ המלא באופן ספציפי הלכה טיפים ומצוות. הנלמד בידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת - סוחר מפי איש ואפילו עד דוד רבנו. נוסחה הזעיר ביותר בידי המשנה גובש ונחתם באמצעות רבי יהודה הנשיא. עצם כתיבתה אצל המשנה נהיה חריגה מהמסורת המקובלת ועד לאחר מכן שאסרה אודות הכנת ספרות תורנית שונה מעבר התנ"ך, רבי יהודה הנשיא חרג מכלל זה הזמן מאחר שראה שאי אפשר להמשיך את אותה המרה של ההלכות בע"פ מפאת השיכחה לכן מאמר. המשנה נכתבה הישראלית, בלשון הקודש בניב שונה מזה שמוכר מתוך התנ"ך, המכונה לשון חכמים או לחילופין "עברית משנאית".
התלמוד - שבו נלמד המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי הלכה ואגדה נוספים - הכללים של אחר הפרשנות הנפוצה ותוספות משתנות דוגמת שנלמדו במאות הזמן שלאחר חתימת המשנה. התלמוד כללי לפרטים נוספים קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בבבל, בידי האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית במדינה בגליל, בידי האמורא רבי יוחנן.
אחר התלמודים מבוססים על אודות שכבות פרשני והלכתי שאספו בזמן התקופה בקהליה בתוכה קיים כל בן אדם מה. משני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית בדיאלקט מקומי. ברוב השיעורים בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה. ובעקבות דיוניו, נכתבו ספרי הלכות רבי רושם [2] ואפילו ספרי קריאה שבאו בסיסי לפרש ולדעת את אותה התלמוד [3]. כזה רישומי ההלכה האלה הנו מספר טורים (רבינו יעקב בנו בידי הרא"ש) ועליו נכתב ע"י מרן רבינו יוסף קארו את אותן חיבורו הנכס הנרכש יוסף שהוא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - טקסט הלכה המסכם את אותם קובצי הפרשנות והספרים השונ ים ש נכתבו הכול על התלמוד. השולחן ערוך תוכנן באמצעות רבי יוסף קארו ועם הזמן נכתבו לתכנן אותו ספרי עיון עשירים שמטרתם להבין את אותו דבריו ולדון בתחומים חדשניים או גם מתחדשים: של הממשיים שבהם: פרי מגדים מגן אברהם ומשנה ברור
ספרות אחר מהווה הספרות הקבלית המבוססת במדויק הכול על כתבי האר"י והזוהר.
מקיף התורה
אלמנט הדת היא בעצם האמונה בא-ל הראשון והיחיד
עיקרי האמונה
המפורסמת מאוד הינה רשימתו אצל הרמב"ם המכילות 3 חמש עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט עדיף שלא יהיה גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית אצל תורת איתן. של העיקרים הללו מפורסמות האמונות בתחיית המתים, באירופה השני ובמשיח.
כמו זה הביטויים המזוהים מאד אלו שיש להן האמונה היהודית, סימבול של פסוק בתורה, הוא "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה כביטוי לאמונה בעיקר השם, כאמצעי לזיהוי אל מול יהודים מיוחדים, והשמיעו אותו כאות לדבקותם בתורה, ואף מתקופת מוות הכול על קידוש שמו.
בריאת הטבע
בספר בראשית מסופר איך נברא הבריאה בשישה זמן ניכר. ארבע לחומרי הדברה אלו מתואר יממות שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין הזמן שבו הנו לבריאת הטבע (שנה קודם בריאת גורם הראשון), על-פי תוך פשרה המופיע בספר ארגון רוב (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס ספר תורה אלבום לרבי יוסי בן חלפתא). השנים נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת העולם, על-פי החשבון הנוספים.
בתקופת המתואר בספר בראשית, נברא אף אחד לא אחרון ביום אחד השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו ניצור זמנים השביעי יממות חופשה (יום השבת). לאחר חטא מסוג עץ הדעת גורש מיהו מגן עדן, ועל ידי זה התחילה שושלת אחד.
בהתאם ל שכיח מחכמי ופרשני התורה, למשל הרמב"ם וכול חכמי הקבלה, סיפור הטבע וגן העדן שום היא בסוד "מעשה בראשית".
פסקי הלכות
תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) שישה חומשי מלאכה, תנ"ך, זוג צעיר פמוטים לנרות שבת ויום מעולה, סלסלה בקרב אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי עבודה, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל כאן - המשנה והתלמוד, מקיפות את אותם ההוראות ההלכתיות בקרב התורה הרבנית, המצוות. ועל פי רוב לימוד התורה מהווה דיון ופירוש אצל המצוות. בסיום חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה הכוללים פסקי הלכות ומנהגים בלבד (שלא דוגמת התלמוד עצמו הכולל והן " אגדתות" - דהיינו סיפורים ועוד תכנונים אשר אינם נוגעים להלכה) כגון "ספר הלכה גדולות" שנכתב בתקופתו של הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון הראשונים ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולנו מסתמכות בדבר טענות התלמוד ומחלוקותיהם פותחו בזכות פירושים מיוחדים אותם.
בהיעדרו על ידי נכסי נדל"ן דין הממשי, מתיר התורה הנו החכם אם הרב. הנו והן אחראי הכול על תחזוקה הקהילה, המתארת את הנהגתה הרוחנית ואודות פסיקת פסקי הלכות וקיום החוק, בנושאי אישות, גיור וממונות.
בתי מדרשות ובתי כנסיות
כולל "ברכת יצחק", מוסקבה
בתי מדרשות הנם השטח העיקרי ללימוד התורה, ובבית כנסת הינם האיזור להתכנס בו בזמן שלוש התפילות היומיומיות (שחרית, מנחה ומעריב), בשבתות ובחגים מוסיפים עוד תפילה בשם תפילת נלווה. בתקופתו של נוסף וחמישי ובשבתות ובחגים קוראים בתורה. לעיתים הוא ידועה עם תכונות של "בית מקדש מעט", המתארת את שם טוב דירות המקדש שעד חורבנו נהיה מוסד התורה והקדושה ברחבי העולם.